עמוד מס' 12   כתבה מס' 1   מוסף:   echo עיתון:   84983386 זיהוי:   13/02/2023 תאריך פרסום:   תמצית תרגום: נזכיר כי הרפורמה השנויה במחלוקת בחוק כוללת את יכולתה של הכנסת לבטל את החלטות בית המשפט העליון - באמצעות חוק ההתגברות (squeakat ha-hitga-brutus) - ברוב פשוט של 61 קולות של חבר כנסת, שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים והפיכת עמדת היועצים המשפטיים של הממשלה מעצמאית לאמינה, כלומר דרישה לנאמנות. ממחקר שערך פרופ'' עמיחי כהן נועם מוסקוביץ'' מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי מתוך 66 הדמוקרטיות, ל-61 מהן יש שליטה אפקטיבית בפרלמנט על ידי רשות שופטת עצמאית, וכאשר אין כזו, ישנם מנופי השפעה אחרים על הפרלמנט המונעים ממנו להעביר חוקים כלשהם שהוא חפץ בהם. בישראל, הצעת חוק ההתגברות אינה מגבילה ואומרת כי ניתן להתגבר על כל סוגיה וכל זכות על ידי רצון טוב של הרוב. מצד שני, כשאנחנו מדברים על הליכי חקיקה, יש שני בתי פרלמנט בקנדה, ושניהם חייבים לאשר אותם – בעוד שלישראל יש בית מחוקקים אחד ואין גוף שמטיל עליהם וטו. הרעיון של דמוקרטיה אמיתית הוא אכן להישען על שלטון הרוב, אך הוא מוסיף ערכים אחרים לשלטון, כגון הפרדת רשויות וזכויות מיעוטים. מאז כניסתו לתוקף של חוק זכויות האדם, ניתנו כאן יותר מ-40 החלטות כאלה של בתי משפט לאי-התאמה, ועל בסיסן בוטלו עשרה חוקים, 20 תוקנו, חמישה תוקנו בשלב קבלת החוק, לפני ההכרעה, ושבעה נמצאים בדיון. קנדה – הטענה ש''אחרי הרפורמה נהיה כמו קנדה'' נובעת מהעובדה שקנדה היא אחת משתי הדמוקרטיות היחידות שבהן יש זכות להתגבר, אומרת עורכת הדין ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה. אחד החוקים קובע את קיומה של ועדה פרלמנטרית לזכויות אדם, המייעצת לחברי פרלמנט על ציות להצעות חוק של קינה, אך בית המשפט מוסמך להכריז על אי התאמה של החוק לאמנה האירופית לזכויות אדם, שנכללה בחוק זכויות האדם הבריטי משנת 1998, אומר פרופ'' יניב רוזנאי, מנהל מרכז רובינשטיין לענייני חקיקה באוניברסיטת רייכמן. ההבדל המשמעותי בין ישראל לקנדה בהתגברות על החוק הוא ההסתייגויות שלדברי טהון אשכנזי חסרות ברפורמה הישראלית. - בקנדה יש זכויות שלא ניתן לבטלן בהצבעת רוב פשוטה - למשל, הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות לחופש תנועה, זכותם של מיעוטים לחינוך, הזכות לשוויון בדגש על שוויון בין המינים.